עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מס' 9 - חדשנות בארגונים וניהול ידע
31/12/2018 17:09
טל חמו
1. a. המאמר של חברת טויוטה מסביר כי כישלונות הן דבר נחוץ מאוד עבור חדשנות ארגונית מכיוון שכך ניתן ללמוד על דברים רבים שיגרמו לשיפור של הארגון ולפעמים אף לשיפור של העובד. העובד והארגון יכולים לשפר את עצמם בעזרת לימוד עצמי, למידה מניסיון ולקיחת סיכונים. על מנת שזה יצליח חייבת להיות שיתופיות ופתיחות בחברה. חברת טויוטה מגדירה את עצמה כחברה אשר פתוחה לסיכונים עקב חדשנות והתפתחות החברה, היא החליטה לתגמל עובדים שטועים במקום להעניש אותם.
b. טויוטה החליטה לתגמר את העובדים שלה על פי שיטת תגמול אמריקאית שבה מתגמלים צוותים. כך ניתן לבחון את העובדים על פי הצלחה קבוצתית ולא על פי הצלחה אישית. שיטת תגמול זו מגדילה את העבודה המשותפת בארגון ומעודדת עשייה קבוצתית. בנוסף יש תחרות בין הצוותים. התגמול בתוך הקבוצה יהיה שווה אצל כל אדם.

2. בגיר הינה חברה לייצור חליפות. חליפה היא מוצר שמרני מאוד אשר קשה לשפרו. חברת בגיר עשתה טעות גדולה כאשר התמקדה בלקוח אחד בלבד, וכאשר זה הפסיק את יחסיו עם "בגיר" היא נכנסה למשבר כלכלי רציני. לאחר שהמנכ"ל הבין זאת במקום לפשוט רגל ולסגור את החברה הוא החליט לראות בחליפה יתרון תחרותי על פני אחרים. הם המציאו חליפה שניתן לכבס במכונה ביתית. המצאה זו משכה את עיני הלקוחות בעקבות הנוחות הרבה שהחליפה מקנה. בעקבות המצאה זו, החברה פרצה לשווקים נוספים בחו"ל ובשנת 2003 החברה זכתה בפרס על חדשנות.

3. "סנפיר הכריש" הינו מודל אימות מוצר, משמע - מבטא את חיי המוצר ברגע כניסתו לשוק. כאשר ישנה כניסה רבה של מוצרים לשוק נוצר הורדת מחירים גדולה וכך נוצרת מהומה בתקשורת. המידע על כך מופץ במהירות ברשתות החברתיות וזה גורם לעלייה מהירה ברכישה של המוצר. בעקבות התחרות בשוק אנחנו נראה חיקויים ומוצרים אחרים אשר ישתוו לאותו מוצר וישר לאחר מכן תהיה ירידה במכירות של המוצר. הגרף שנוצר בעקבות העליה המהירה ולאחר מכן הירידה המהירה מזכירה סנפיר של כריש.

0 תגובות
פוסט מס' 8 -
24/12/2018 17:14
טל חמו
1. תחזוקה מתוכננת אל מול תחזוקה תחזיתית:
כאשר אנחנו מדברים על תחזוקה מתוכננת, Scheduled Maintanance, אנחנו מדברים על תחזוקה שנעשית במועדים קבועים מראש בתחומים רבים כמו מפעלים, מבנים ציוד ועוד. המטרה של תחזוקה מתוכננת היא להבטיח את פעילות תקינה בתקופה מסוימת. דוגמא לתחזוקה כזאת היא טיפול מנוע לרכב שמבוצע אחת ל15 אלף קילומטר. או תחזוקת מעליות הקוראת אחת לחצי שנה.
מכיוון שזוהי תחזוקה מתוכננת התחזוקה מבוצעת על פי כללים שנכתבו מראש ואף חלקים שמראש אנחנו יודעים שאנחנו נחליף אותם.
הכללים לתחזוקה מתוכננת לרוב נובעים מהוראות יצרן או מלקחי העבר.

תחזוקה תחזיתית, Predictive Maintanance, היא תחזוקה שהתכנון שלה נובע ממערכות לומדות או מערכות אנליטיות חכמות המסוגלות לנתח ולהעריך את עתיד המכונה הדורשת תחזוקה ברמת דיוק גדולה מאוד שרק הולכת ומתקדמת ככל שהטכנולוגיה מתקדמת בעולם. בעזרת תחזית טובה ניתן לדעת אודות חלקים שעתידים להתקלקל עוד לפני שהם מתקלקלים. תחזוקה זו משתמש בסנסורים מגוונים כגון: אור, תנועה, זרימה ולחץ שבעזרתן ניתן לנטר ולעקוב אחרי המידע במערכת.
ההבדל בין 2 סוגי תחזוקות אלה הוא צורת התכנון שלהן. כאשר תחזוקה מתוכננת אנחנו נתכנן לפי הוראות יצרן ותחזוקה תחזיתית אנחנו נתכנן לפי הסנסורים שהוזכרו מעלה.

2. מערכת מורכבת:
מערכת מורכבת היא מערכת המכילה מספר גדול מאוד של רכיבים שמשפיעים זה על זה. מערכת מורכבת היא אינה סדירה ומציגה התנהגות מורכבת אשר קשה לחזות מראש לגבי כל רכיב מה הוא עלול לבצע. עם זאת, מערכת מורכבת אינה מורכבת לאורך כל חייה, אלא יש לה רגעים מסויימים בהם היא מתנהגת כמערכת פשוטה.
ניתן למצוא דוגמאות רבות למערכת מורכבת - ניקח לדוגמא את מדיח הכלים הביתי. מכונה הנמצאת ברוב הבתים בעולם. מטרת המכונה היא ניקוי יסודי של כלים וייבושם לאחר השטיפה. המכונה מבצעת פעולות רבות בו זמנית: שטיפה, ניקוי ע"י סבון, שטיפת הסבון ולבסוף ייבוש.
הידע הדרוש על מנת לבצע תחזוקה תחזיתית הוא מספר הפעלת המדיח בשבוע, כמות הכלים הנשטפים בכל הפעלה, משך ההפעלה, החום המדוד בכל הפעלה. ידע זה יוכל לעזור לבצע תחזוקה תחזיתית למדיח.

 

0 תגובות
פוסטא מס׳ 7 - ויקי וקהילות ידע
17/12/2018 17:17
טל חמו
1. קהילות ידע יכולות לתרום רבות הן לצרכים אישיים והן לצרכים ארגוניים.
לצרכים אישיים:
א. בקהילת ידע משותפת המשתמש יכול לעלות בעיות ולקבל פתרונות מהאנשים הנמצאים בתוך הקהילה.
ב. קהילות אלה עוזרות ליצירת קשרים בין אנשים שללא הקהילה לא היה סיכוי שיוכלו להיפגש למרות שיש להם תחומי עניין משותפים.
ג. קהילות ידע מספקות הדרכות ואף יכולות לספק התייעצויות עם מומחים בנוגע לנושאים מסוימים.
לצרכים ארגוניים:
א. במהלך העבודה אחד העובדים יכול להיתקל בבעיה מקצועית כאשר הפתרון שלה נמצא אצל אחד העובדים האחרים בארגון בעזרת קהילות ידע ניתן לשתף מידע בין העובדים. 
ב. קהילות ידע יכולות לשמר בתור כלי לשימור ידע של העובדים בארגון.
ג. בקהילות ידע ניתן למצוא עובדים חדשים בעלי תחום עניין משותף לארגון.

2. אישיים:
א. נרצה להשתמש בויקי ארגוני כאשר נרצה לעבוד בנוחות מכיוון שכאן הכל מרוכז במקום אחד מסודר.
ב. מכיוון שויקי ארגוני נמצא על הרשת הוא מאוד נגיש וניתן להגיע אליו מכל מקום.
ג. ברגע שמידע מסוים עולה לויקי הארגוני מתועד ישירות מי העלה ובאיזה מועד, כך ניתן ליצור קשר עם אותו אדם במידה ויש שאלות או דברים לא ברורים.
ארגוניים:
א. גם כאן ניתן להשתמש בויקי ארגוני על מנת לבצע שימור ידע ארגוני.
ב. לכל עובד בארגון תהיה גישה לויקי, דבר זה מקל מאוד על העבודה בארגון ואינו דורש פיתוח של מערכות ועוד.
ג. בויקי ארגוני ניתן לבצע איסוף ידע בקלות רבה לעומת תהליך איסוף הידע הרגיל בארגונים שאינו כולל ויקי.

3. בעזרת קהילות ידע ניתן לפתור בעיות ארגוניות באמצעות דיונים בין חברי הקבוצה ולאו דווקא באופן אינדיבידואלי וכך יתקבלו מספר דעות ולא דעה אחת בלבד. אך גם בעזרת ויקו ארגוני ניתן לפתור בעיות ארגוניות בזמן חיפוש אחר הגדרה ספציפית או משהו קבוע שיש להניח כי בעבר כבר התקיים דיון עליו. 


0 תגובות
פוסט 6 - רשתות חברתיות
10/12/2018 16:39
טל חמו
1. "חוק האחוז האחד" הידוע בכינויו כלל ה-1-9-90 טוען כי ברשתות החברתיות קיים אי שיוויון בין המשתמשים.
כלומר - אחוז אחד יוצרים, 9 אחוזים עורכים והשאר, 90 אחוז, הם הצופים.
על מנת שנוכל להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע צריך קודם כל לבצע שינוי ארגוני ולייצר תחושת אמון ורצון לתרום בקרב העובדים.
פעולה זו היא אינה פשוטה אך ניתנת להשגה. ניתן להשיג זאת על ידי תגמול אישי לכל העובדים בשיתוף הידע. מכיון שברגע שהם יבינו את חשיבות העניין על ידי תגמול המוטיבציה שלהם לכך תגדל.
אנשים רבים נוטים לא לבצע שיתוף מידע בעקבות הסיבוך שבעניין. צריך לפשט את פעולת השיתוף על ידי יצירת ממשק נגיש ונוח.
המטרה היא לגרום לקשר חזק בין הגורמים השונים בארגון, על מנת שהעובדים ירצו לעזור אחד לשני ובכך נגיע לתוצאות טובות יותר.

2. במאמר "מניהול מטרציוני לניהול רשתי" מוצג ההבדל בין ניהול רשתי לניהול מטריציוני וכיצד ההבדל יכול להשפיע על העובד הפשוט.
ניהול רשתי הוא שיטת תקשורת בין עובדים, כאשר ניהול מטריציוני הוא שיטת בניית ארגון כך שעובדים מקצועיים אינם כפופים לפרויקט או מוצר. אחד ההבדלים העיקריים הוא ברמת המעורבות של העובד בארגון.
במידה ותהיה רשת חברתית ארגונית זה יכול לעזור לעובדים לעמוד בדרישות של הניהול הרשתי והיא תגשר על מחלוקות בארגון.
כפי שאנו יודעים, רשתות חברתיות הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו וגם היום חברות רבות נעזרות בהן על מנת להתייעל בעבודה. הרשתות נגישות ונוחות לשימוש.
במידה וחברה תשכיל להשתמש ברשת חברתית בחוכמה היא תצליח לרתום את עובדיה עבור כל מטרות החברה.
0 תגובות
פוסט 5 - כח המונים
02/12/2018 14:46
טל חמו
1. תחילה נסביר מדוע חברה מסוימת תחליט להיעזר במיקור המונים:
א. חיסכון - שימוש בכח חיצוני יכול לפעמים להוזיל את עלויות הפיתוח והייצור.
ב. חוסר ידע - לעיתים לחברה אין את הידע הדרוש על מנת לפתח או לייצר מוצר מסויים, ולכן עליהם לפנות למקור חיצוני על מנת לקבל את הידע הזה. 
ג. שימוש בכח המונים - לעיתים יהיה שיתוף של הלקוחות על מנת לפתח את המוצר בצורה הטובה ביותר.
במקרה של פיתוח רובוטים, החברה תשתמש לדעתי בחברה חיצונית בעקבות החוסר ידע שיש להם בתחום הרובוטיקה. הפיתוח ינוהל על עובדי הארגון אך היישום עצמו יבוצע על ידי חברה חיצונית.

2. במקרה המתואר עלינו לבצע תחזית עבור 3 מוצרים המיועדים לשוק מסויים. מכיוון שישנם מספר מוצרים אנחנו נרצה לבצע את שיטת החיזוי בעזרת דירוג והשוואה בין המוצרים.
לכן, אני אבחר בשיטת הדירוג וההשוואה. או בעזרת אסימונים או בעזרת גיליון ציונים. ובכך אוכל לדרג את המוצרים ולגלות איזה מוצר עדיף על פני האחרים.

3. ברגע שנפתח סטארטאפ מסוים ונרצה לממן אותו בעזרת מימון המונים אנו חושפים את הסטארטאפ להמון אנשים שונים ומסתכנים בגניבת הרעיון על ידי אדם חיצוני. זהו סיכון גדול מאוד בתחום הסטארטאפ מכיוון שזהו תחום שבו חשובה החדשנות וההפתעה. אלמנטים שעלולים להיהרס על ידי חשיפת הרעיון.

סיכון נוסף הוא בעלות על הסטארטאפ, כאשר משתמשים במימון המונים - חלקים קטנים מהחברה נרכשים על ידי משקיעים בעת המימון ובכך אנחנו חולקים את בעלות החברה עם אנשים נוספים.
0 תגובות
פוסט 4 - בעית המשכיות ידע
25/11/2018 08:40
טל חמו
בפוסט הזה אציג בפניכם מאמר מעניין מאוד שקראתי.
במאמר מדובר על אחת הבעיות הגדולות ביותר של המשכיות ידע - עזיבת עובד.
שם המאמר הוא :
Preserving knowledge legacies: workforce aging, turnover and human resource issues in the US electric power industry
קישור יהיה ניתן למצוא בסוף הפוסט.

אז כפי שהוזכר למעלה, אחת הבעיות הגדולות שקיימות בתחום ״ניהול ידע״ היא עזיבת עובד עקב פרישה, פיטורים או מעבר לחברה אחרת. לאורך השנים בהם העובד היה בחברה, הוא צבר ידע רב וכאשר הוא עוזב ידע זה עוזב יחד איתו.
המאמר הנ״ל מציג את הבעיה הזו בתעשיית החשמל בארצות הברית, הוא מדבר על הבעיות הנלוות כאשר עובד פורש או עוזב מסיבות כאלו ואחרות.

מסקנות המאמר הן שבעת עזיבת עובדים ישנו פוטנציאל גדול מאוד לירידה משמעותית ביכולות החברה.
המאמר ממליץ על פתרונות שיש לעשות טרם עזיבת העובד, כמו העברת מידע לעובד אחר, או העברת המידע למקום כתוב כך שהמידע יוכל לעבור הלאה אל העובד הבא אשר יחליפו.
כמו כן, המחקר ממליץ לבצע מחקרים נוספים בעניין זה מכיוון שהוא אינו נחקר מספיק בעולם האקדמי וחסר עוד מידע על מנת למנוע בעיות אלו לחלוטין.

קישור למאמר:
https://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/09585190600878600?needAccess=true

0 תגובות
פוסט 3
18/11/2018 15:23
טל חמו
1. לא כל חברה יודעת מה זה OCR, אך אני יכול להבטיח לכם שאם הם היו יודעים - היו משתמשים בזה!
OCR - Optical Character Recognition היא טכנולוגיה מדהימה היודעת להמיר תמונה, טקסט, או צילום של כתב יד למסמך מתומלל.
תהליך זיהוי התווין מתבצע תו אחר תו וכך מורכב הטקסט כולו.
הטכנולוגיה הזאת יכולה לעזור לחברה בדואר הנכנס בכך שהיא תדע לזהות מה מהות הדואר, יהיה ניתן לבצע חיפוש בתוך הדואר וכו׳.
טכנולוגיה זו עוזרת המון וחוסכת זמן רב.

2. חשוב מאוד לשלב מסמכים דיגיטליים בwork flow מכיוון שבמסמכים אלו השליפה היא נוחה ומהירה, דבר החשוב מאוד בתהליך זרימות עבודה.
בנוסף, מסמכים דיגיטליים תורמים לשימור הידע. ברגע שכל המסמכים סרוקים והם לא נמצאים בתוך קלסרים, הידע נשמר בצורה טובה יותר.
והכי, הכי חשובה - אבטחת מידע. ברגע שמסמך הופך לדיגיטלי, ניתן להגביל את הגישה אליו למורשים בלבד.

3. תהליך הגירת תכנים משמעותה העברת מסמכים ממערכת מידע אחת לאחרת. אם בעקבות החלפת מערכת מידע ואם בבעקבות רצון לגבות את התכנים. התהליך חשוב מאוד מכיוון שבמידה ולא יבוצע כהלכה, ישנה אפשרות שמסמכים מסויימים יילכו לאיבוד ובכך תהיה פגיעה בניהול הידע. אם בחברה מסויימת יש חשיבות גבוהה לניהול ידע - יש חשיבות גבוהה להגירת תכנים, מכיוון שהם הולכים יד ביד. אם ביצעת ניהול ידע נכון כל השנים, אך ברגע האמת לא ביצעת הגירת תכנים כמו שצריך - לא עשית כלום!

4. לדעתי חובה לצרף את התכנים, מכיוון שרוב תוכן המייל נמצא בתוך התכנים ולאו דווקא במלל עצמו.

האנשים שאחראיים על שמירת תכתובות המייל הם אנשי ניהול הידע של החברה - עליהם לדאוג שמבוצע ניהול ידע יסודי ומקיף בכל החברה - כולל המיילים.
0 תגובות
פוסט 2 - תחקירים
14/11/2018 14:37
טל חמו
1. תחקירים בצה״ל:

כידוע, אחת הטכניקות הטובות שיש למניעת טעויות חוזרות היא ביצוע תחקיר אירוע.
צה״ל הוא אחד מהארגונים הגדולים ביותר אשר משתמשים בטכניקה זו פעם אחר פעם על מנת ללמוד מטעויות ולהשתפר.
אך צריך לדעת כיצד להשתמש בטכניקה זו, מכיוון ששימוש לא נכון לא יביא לתוצאות הרצויות.
אחת הבעיות היא שהמפקדים בצהל מעדיפים לא לבצע תחקיר מכיוון שלרוב לתחקיר יש קונוטציה שלילית מכיוון שלרוב הוא נעשה לאחר טעות ולאו דווקא לאחר מקרה מוצלח או אירוע שהתנהלו בו היטב. ולכן כאשר מגיע הרגע שבו מפקד אכן צריך לבצע תחקיר הוא מעדיף להתחמק מזה ולא לבצע כלל.
בעיה נוספת היא הגישה של צה״ל בכל הנוגע לביצוע תחקירים ולזכרון האירגוני שלה, ולכן קל מאוד ללכת לאיבוד בכל הקשור לביצוע תחקיר ושמירתו לצורך שיפור.
ניתן לומר בבירור שביצוע תחקירים בצה״ל הינו חשוב מאוד ולכן יש לשפרו ולהשתמש בו ביותר יעילות.

2. תיאור מקרה וטיפולו:

המקרה המתואר בשאלה הוא מקרה חמור ביותר שניתן ללמוד ממנו רבות.
אמנם מפעילי המתקן החליטו לנתק את הגלאי מכיוון שהוא ״נידנד״ להם במשמרת הקודמת, שעל זה ניתן לדבר רבות ולתחקר, אך עצם העובדה שהם לא חיברו אותו חזרה או החליטו לא לטפל בבעיה אלא להעבירה לבעיה אחרת גרם לנזק רב מאוד ובלתי הפיך.
לכן לדעתי יש להעניש את המפעילים במלוא החומרה מכיוון שהם עשו טעות כפולה, גם ניתקו את הגלאי במקום לתקנו וגם לא חיברו אותו חזרה.
0 תגובות
האם פרופיל לינקדאין הינו אישי או שייך לחברה?
07/11/2018 13:43
טל חמו

בתשובה לשאלה שנשאלה בכותרת ניתן לגשת ב2 דרכים שונות - הסתכלות של המעסיק או הסתכלות של העובד

מבחינת המעסיק אין שאלה בכלל, חשבון הלינקדאין שייך לעסק ויכול לעבור מעובד אחד לאחר, ללא תלות מי ניהל את החשבון ואילו קשרים נוצרו בו.
הטענות הן כלכליות - חשבון הלינקדאין נוהל בזמן שעות העבודה שמשולמות על ידי המעסיק ובנוסף החשבון הורחב מכספי הארגון. אין ספק שסיבות אלו אכן משפיעות על התשובה שכן אמנם החשבון נוהל על ידי אדם אחד אך האדם הוא הנציג של הארגון.

טענה נוספת שעולה מצג המעסיק הוא עניין פרטיות המידע. במידה והעובד לוקח איתו את חשבון הלינקדאין לחברה הבאה  - דבר זה גובל בגניבה כיוון שהפרטים הנמצאים בחשבון הם הפרטים של העסק ולאו דווקא של העובד. לא ניתן להתעלם מטענה זו כיוון שיש אמת בדבריה.

לעומת זאת, טענות העובד מתייחסות דווקא לעידן החדש שבו נמצאות הרשתות החברתיות שאומר שפרופיל מסוים של רשת חברתית הינו אישי ולא ניתן להעברה בין אדם אחד לאחר. הטענה הגדולה ביותר היא שלמרות שרוב התוכן של הפרופיל הינו עסקי, ישנו תוכן נוסף שהוא פרטי ושייך לעובד בלבד בלי קשר לעסק או לארגון.

בנוסף, העובד טוען שאת כל הקשרים שבוצעו, גם אם בוצעו בזמן שעות העבודה או כחלק ממשימותיו, בוצעו על ידו ובעזרת הקישורים שלו. 
ניתן להבין את טענותיו אלו מכיוון שכולנו חווינו בניית פרופיל ברשת חברתית כזו או אחרת, וכולנו חווינו את הקושי ביצירת קשרים העשרת הפרופיל.

לדעתי, למרות כל הטענות הנכונות של המעסיק, פרופיל הלינקדאין (כשם שאר רשתות החברתיות) הינו אישי ושייך לעובד עצמו וזה יוכל להמשיך עם הפרופיל הלאה בקריירה שלו מכיוון שאת כל בניית הפרופיל ויצירת הקשרים בוצעו על ידי העובד ללא עזרת הארגון כלל.

אילו כלים מבין הכלים שהוצגו במפגש אתם חושבים שכדאי לכם לאמץ ולהשתמש בהם. לאיזה צורך ומה היתרון ?

בסיום השיעור השלישי, נכנסתי לפרופיל הלינקדאין הפרטי שלי ועידכנתי אותו לפי המלצת המרצה.
החלטתי בנוסף לאשר אנשים שביקשו ממני "בקשת חיבור" מכיוון שלמדתי שככל שיש לך יותר חיבורים כך הפרופיל שלך מקושר יותר ומקודם יותר ויסייע לי במציאת עבודה. 
פרופיל לינקדאין מקושר ומעובה הינו דרך טובה מאוד למציאת עבודה, ולמציאת מקומות עבודה שיכולים להתאים לי וליכולות שלי.

0 תגובות